מאפיינים והיבטים גלויים וסמויים – חלק ב'

קשיים בהתפתחות הרגשית – הפרעת קשב וריכוז כמבנה נפשי ייחודי

Unique State of Mind:

ההתפתחות הרגשית, ובהמשכה הבין־אישית, נשענת רובה ככולה על תקינות התפתחותית כוללת. להוציא מקרים של פתולוגיה חמורה אצל הדמות המטפלת הראשונית )ההורה( או של מבנה נפשי חולה של היילוד )הפרעות מולדות כגון פיגור שכלי, אוטיזם ועוד(, נשענת ההתפתחות הרגשית על קשרי גומלין מורכבים

בשני מוקדים:
א. בין היילוד להוריו, ובהמשך – בין הילד להוריו: המחקר העדכני מצביע על

השפעתם של מרכיבים מוקדמים כגון מזג היילוד, יכולות הסדירות הביולוגית שלו, יכולות הלמידה של הרגלים, ועוד גורמים המשפיעים על מסוגלות הוריו ומטפליו להעניק לו סביבה בטוחה ומספקת. נוסף על הנטייה לתורשתיות התסמונת בתוך המשפחה, היא מפגישה לא פעם הורה בעל לקות עם תינוק בעל לקות – מפגש המעצים לעתים את הקשיים ומשפיע על החוויה הנפשית הן של הילד והן של ההורה.

ב. פגיעה או קושי מולד בכל אחד ממרכיבי ההתפתחות, ונוכחותם המתמדת כקונסטיטוציה נוירולוגית אצל הילד – פירושם שיבוש במערכת הרגשית והבין־ אישית. כתוצאה מכך ניתן לראות את הילד בעל הפרעת הקשב והריכוז כבעל מצב נפשי ייחודי ) Unique State of Mind ( הנוכח בכל שלבי ההתפתחות. שלבי ההתפתחות מינקות עד בגרות מחייבים יכולות נוירולוגיות תקינות של תהליכים מורכבים הנוגעים לתקינותן של הפונקציות הניהוליות הממוקמות באונה הקדמית במוח.

פונקציות אלו אחראיות בין היתר ליכולות עיבוד ושימור מידע רב־חושי, ליכולות של ויסות והסתגלות לעולם האנושי והפיזי העוטף את הילד ובתוכו הוא גדל ומתפתח, ללמידת תהליכים של עידון הדחפים, ללמידת התנהגויות מותאמות גיל ותרבות, למימושם של הדחפים ועוד. כל אלה תהליכים קריטיים להתפתחות רגשית ובין־אישית תקינה.

ההתפתחות האנושית נפרשת על ארבעה תחומים )מוטורי־סנסורי, שפתי־ תקשורתי, רגשי ובין־אישי ושכלי(, ומחייבת תיאום והלימה ביניהם. תיאום זה מושג

באמצעות הבשלה והתפתחות תהליכים הקשורים בתפקודן של הפונקציות הניהוליות, המתכללות ומתאמות ביניהם, ומאפשרות לילד הצעיר והבוגר להביא לידי מימוש רכישתם של תהליכים מבשילים ונלמדים בתחומים מגוונים. ומכאן חיוניותם להתפתחות הרגשית, הבין־אישית והכללית.

כלל הילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז מראים אי סדירות וקשיים בתפקודן של פונקציות אלו, ולכן מראים שיבושים בהתפתחותם הרגשית, ההתנהגותית והחברתית.